איך מרגישים ומתפקדים ההורים של ילדים עם ADHD

חוקרים מצאו ש 40%  מההורים לילדים עם ADHD  סובלים מ ADHD בעצמם (HALLWELL&REITI 1998).

מבוגר עם ADHD  מתואר כאדם המתקשה להתארגן, החי בתחושה מתמדת של תת השגיות למרות מאמציו  וכישרונותיו. זהו מבוגר הלוקח על עצמו משימות רבות בלי יכולת לבצען, דוחה כרונית כל

משימה  מחפש גירויים  באופן תמידי, מתקשה  למלא אחר הוראות, חסר סבלנות דאגן  ונוטה להתמכרויות ( 1997  BARKLEY)

הורים או קרובי משפחה מדרגה ראשונה   של ילדים עם ADHD  נוטים יותר לבעיות אלכוהול וסמים, התנהגות אנטי חברתית   ודיכאון  והיו היפר אקטיביים ובעלי קשיים בבית הספר כשהיו ילדים.

הורים אלה מדווחים על מתח בתפקידם כהורים   ועל בעיות בחיי הנישואין  יותר   מאשר הורים אחרים  ושעור הגירושין  שלהם הוא פי שלושה מהממוצע.

משפחה שבה הורה חסר שליטה עצמית ובעל נטייה להתמכרויות היא משפחה שבורה מאד ויכולת העזרה שלה לילד עם ADHD   היא מוגבלת

כללית, הורים לילד ADHD  (גם אם אינם סובלים מהתסמונת בעצמם) חיים במצוקה מתמדת. הם נגררים לאווירה של כיבוי שריפות בבית והתמודדות עם מצבי לחץ תמידיים כתוצאה מהקונפליקטים  של הילד עם הסביבה. הם מרגישים שחוקים וחסרי כוחות ואינם מספקים את הצרכים הפסיכולוגיים של עצמם (CHESNER1996).

חוקרים טוענים שהורים לילד עם ADHD  סובלים מיותר דחק מאשר הורים לילד עם פיגור עמוק (BALDWIN  1995). בעיות ההתנהגות של ילדם  גורמות ללחץ רב. הרגשת הלחץ משפיעה על האפקטיביות של  ההורות וכך גוברת האפשרות  שהתנהגות הילד תסלים והלחץ יגבר (HALWELL& REITI  1998) מצביעים על היווצרות מעגל קסמים

  • הורים שיש להם בעיות אישיות רואים לעיתים קרובות את ילדיהם כבעלי התנהגות הרסנית ביותר וקשה להם להתמודד עם התנהגות זו יותר מאשר הורים ללא בעיות אלו
  • תפיסות אלו משפיעות על הדרך שבה הורים מגיבים על התנהגות ילדם- הטלת עונשים חמורים ללא צורך או עצבנות כללית כלפיו., ללא קשר למעשיו.
  • התנהגות זו של ההורים יכולה להעלות את רמת ההתרסה, העקשנות, הווכחנות וההתנגדות הכללית של הילד
  • מצב זה מחזק את דעתם של ההורים כי הילד בעייתי או קשה לטיפול. וכך הADHD פוגע קשות במערכת היחסים  בין הילד והוריו.

קיימים פחות שיתוף פעולה פחות יוזמה מילולית מצד ההורים, פחות חיזוקים מילוליים ויותר אינטראקציות שליליות. ההורים אינם מצליחים ליצור אווירה טיפולית בבית לטובת הילד. בנוסף לכך הם בעצמם מדגימים חיים מעוותים , הם חיים מרגע לרגע ללא פניות לספק  את הצרכים שלהם.

הרבה הורים מגיעים למצב של  תסכול  וייאוש. כתוצאה מכך, הם הופכים חסרי אונים הם אינם עושים מאמץ להשתלט  על ילדם  ומניחים לו לעשות כרצונו. הם מתרחקים מהילד ומשאירים אותו ללא השגחה. בשלב זה ההורים מדווחים  על הרגשת דיכאון הערכה עצמית נמוכה וחוסר סיפוק מתפקידם כהורים.

לאה קאופמן – ייעוץ והדרכת הורים  |  התקשרו: 054-4647995

סגירת תפריט