הקשר בין הורים לילדים מאתגרים וצוות בית הספר

מניסיוני כיועצת וכאם לילד  ,ADHD מאתגר, אופי הקשר של ההורים וצוות בית הספר קובע את הצלחת הטיפול בילד. עולם שלם של הנחות מונח בבסיסו של הקשר. כאשר מורה מרימה טלפון לידע הורים לגבי מצבו של ילדם, הדבר נראה כאקט פשוט ויומיומי. אולם כמספר ההורים כן מספר העמדות כלפי הקשר.  ההנחה של המורה שקיים בסיס משותף בינה ובין ההורים היא נכונה רק חלקית. מניסיוני כיועצת, הקשר היעיל ביותר הוא זה שמצד המורה משודר מסר "ילדכם נראה כמתקשה לעמוד בדרישות ביה"ס, אני דואגת לו ורוצה לעזור לו. בואו אתם, כהוריו, המכירים אותו היטב, ועזרו לי לעזור לו. אתם מכירים את נקודות החוזק והחולשה שלו. בואו ננצל את נקודות החוזק כדי לקדם אותו ביחד". הרבה מאוד פעמים לא זה המסר המועבר, והמסר הנקלט הוא "אתם הורים גרועים, ילדכם מפר את שיגרת הכיתה ומהווה מטרד, טפלו בו כדי שלא יפריע לי".

מניסיוני, הציפייה היא שילדים יתאימו עצמם לדרישות, וברגע שילד מגלה חריגות מסויימת, ההורה נכנס למגננה, ואז כל אחד פועל לפי דפוסים קבועים. הוא יכול לתקוף את המערכת, להאשים אותה בקשיי ילדו, הוא יכול לחבור למורה ולתקוף את ילדו, להאשים אותו, ללחוץ עליו, הוא יכול לבטל את כל העניין, ולומר "הכל יהיה בסדר, תסתכלו עלי, גם אני הייתי כזה, ותראו  אותי עכשיו". בכל הדוגמאות האלו הילד לא נעזר, מצבו רק הולך ומידרדר. הילד המאתגר זקוק למורה מבינה, המוכנה לגלות את מוקדי הכוח שלו, ולבנות עליהם. מוכנה לעבוד בתכנית מובנית עם חיזוקים ברורים, ובשיתוף פעולה עם ההורים. על ההורים להיות עקביים, ובמקום להיכנס למגננה בקשר לילדם, עליהם להיות בטוחים בזכותו  של ילדם ללמוד, ובזכותו לקבל את מלוא התמיכה בביה"ס ולעמוד מאחוריו. עקביות זו קשה להורים מאוד, אולם בלעדיה סיכוייו של ילדם יהיו נמוכים. מניסיוני, המודל הרצוי ביותר, הוא פגישות קבועות של ההורים עם המורה, היועץ והילד, לצורך מתן חיזוקים והתווית תכנית מיוחדת  כשהעמדה היא "אנחנו פה כולנו מתגייסים למענך כי אתה חשוב לנו".

נוכחות היועץ  החיצוני חיונית כדי לאפשר לאדם שאינו מעורב רגשית בכיתה ובעבודה השוטפת להכיל את   התסכול של כל הצדדים ולתת משוב חיובי לכולם. במערכת הזאת גם ההורה, גם המורה וגם הילד זקוקים לתמיכה וחיזוק, וכך אני רואה את תפקידי בהתערבות הזאת.

לאה קאופמן – ייעוץ והדרכת הורים  |  התקשרו: 054-4647995

סגירת תפריט